עונת החתונות | ליסה קלייפס

– אני אוהבת איך שאת כותבת

– תודה

– חבל שאת לא כותבת יותר

– מה לא כותבת? רק עכשיו פרסמתי שלוש ביקורות

– לכתוב על ספרים שלא אהבת זה לא נחשב. אני מחכה להמלצה על משהו שאוכל גם לקרוא.

(מתוך שיחות עם אנשים שאף פעם לא מרוצים)

את עונת החתונות קראתי מזמן. קראתי וחיבבתי את הכתיבה של ליסה קלייפס. אז קניתי ספר אחר שלה, ספר מוקדם יותר בסדרת הספרים שאליה משתייך עונת החתונות וכמו ספרים אחרים שאני קונה ושוכחת שקניתי גם הספר הזה חיכה לי בסבלנות בקינדל, עד שרצה המקרה ובשבוע שעבר התפנה לי קצת זמן והגעתי אליו. אני שמחה שזה קרה. אז הנה, אני קצת מרמה. הפוסט הזה, כמו החיבור שלי לליסה קלייפס, יתחיל עם עונת החתונות, אבל בשלב כלשהו יעבור לעסוק בספר האחר שלה Blue-Eyed Devil.

עונת החתונות (באנגלית, כמה משעשע, Brown eyed girl) הוא ספר רביעי בסדרה שעוסקת במשפחת טראוויס הטקסנית והוא לוקה באותה בעיה שבה לוקים בדרך כלל המשכונים, במיוחד אלו שנמצאים בתחתית שרשרת הסדרה. לכאורה מדובר ב-stand alone, ספר שעומד בפני עצמו, אבל כשמדובר בהמשכונים קשה – בעיקר לכותב/ת – להתנתק מהספרים הקודמים. בין אם בגלל חיבה עמוקה לדמויות בין אם מתוך תקווה שאלו יעבו עלילה דלילה התוצאה היא שמערכות יחסים שידעו עליות ומורדות עד שהגיעו לארץ המובטחת נדחקות בדביקות מה אל הספר החדש ונוגסות ממנו חלק לא קטן. כשמדובר בספר רביעי זה אומר שזוג הגיבורים חולק את הדפים עם שלושה זוגות נוספים נוטפי דבש. כן, כולנו רוצים לדעת מה קורה אחרי ה- happily ever after אבל ראבק כמה אפשר להתבוסס בזה?

מה אנחנו יודעות על טקסנים?

saying that – אם שמים בצד את המשפחתיות המופרזת עונת החתונות הוא ספר חמוד ביותר. ליסה קלייפס כאמור יודעת לכתוב וזה ניכר בעיקר במערכת היחסית המשנית בספר (כן! יש שני זוגות!! והזוג השני ממש מרטיט לב). הפעם היא מפגישה בין מארגנת חתונות שלא מאמינה באהבה נצחית מאז שננטשה ביום חתונתה ובין גבר שהוא כליל השלמות – עשיר, חתיך על, צלם מוכשר וטקסני אמתי. טקסניות, אם לא ידעתם, זו תכונה של ממש שמבדילה בין גברים לנערים. בכל אופן – הם נפגשים בחתונה שהיא מארגנת, הוא מעוניין בה מיד למרות – תיפוף דרמטי – שהיא אינה רזה, היא, לעומת זאת, מתקשה להאמין שמישהו כל כך שווה כמוהו יהיה מעוניין באמת במישהי כמוה וגם, כאמור, מפחדת להיפגע. היא מנסה להתחמק ממנו. הוא לא מוותר, משפחה, משפחה, משפחה, התקרבות, התרחקות, שוב התקרבות, משברים מסוגים שונים וסוף טוב.

 

כל הדמויות הגבריות המרכזיות בסדרת הספרים הזו כמו נוצקו באותה תבנית. מלבד עושר, גוף, כישרון כלשהו וטקסניות בשפע הם מאופיינים במאמץ להתרחק ממערכות יחסים משמעותיות עד להגעתה של האחת. הדמויות הנשיות המרכזיות, לעומת זאת, שונות אחת מרעותה במראה ובתכונות, אבל כולן סובלות מבעיה מסוימת שמערכת היחסים הזוגית תפתור. אצל אייברי, גיבורת עונת החתונות, אלו מידות גוף גדולות יחסית למה שנחשב כנכון (אבל לא גדולות מדי. למרבה הצער קלייפס לא הלכה עד הסוף עם הרעיון של גיבורה מלאת גוף) ואבדן האמון באהבת אמת. אצל הייבן, גיבורת Blue-Eyed Devil, מדובר בבעיה קצת יותר אקוטית – בעל (לשעבר) מתעלל – וקלייפס עושה עבודה מעולה בעיסוק בה.

טקסניות זו תכונת אופי

כשאני קוראת במרחבי הרשת על ספרים רומנטיים עוצמתיים או מטלטלים או חזקים אני יודעת שהם לרוב לא בשבילי. ספרות רומנטית היא אסקפיזם טהור שאמור לענג אותי, וטלטלות, מה לעשות, הן לא משהו שעושה לי נעים. רגש – yes! התרגשות – yes! סערת רגשות –  yes, Yes, yes! אבל אלימות, כאב, אבדן – בבקשה לא יותר מקמצוץ ורק אם ממש, אבל ממש חייבים. מאלה יש לי די והותר בפרוזה שאני מוציאה לאור. והנה אני ממליצה לכם על ספר שיש בו מערכת יחסים מתעללת. זה לא מתחיל ככה. זה במתחיל בסיפור אהבה, או במה שנדמה כסיפור אהבה ורק בהמשך, אט אט, נחשפת המפלצת. ומכיוון שמדובר במפלצת מהסוג שיכולה לארוב לכל אחת מאיתנו, פועלת בחסות סנוורי האהבה, העיסוק של קלייפס בנושא (ואני לא מאמינה שאני אומרת את זה על רומן רומנטי) הוא בעיני חשוב. היא משרטטת בצורה רגישה ואמינה את המדרון החלקלק בו נעים היחסים בין הייבן ובעלה, ואיך בחורה נורמטיבית לגמרי מוצאת את עצמה כלואה במערכת יחסים משפילה ומתקשה להיחלץ ממנה.

אחד שופע טקסניות

מלבד הבעל המתעלל שממנו אנחנו נפטרים (אף כי באופן זמני) אחרי ארבעה ומשהו פרקים יש לנו גם גבר עם טקסניות בכמויות גדולות. הארדי קייטס מרעיד בטעות את עולמה של הייבן טרוויס בתחילת הספר, עוד לפני שהיא נישאת, והוא מבקש להפוך את הטעות למערכת יחסים כשהייבן חוזרת שנתיים מאוחר יותר, אחרי גירושיה. אלא שהייבן לא נמצאת באותו מקום שהיתה בו שנתיים קודם ובניגוד למשקל העודף בעונת החתונות שנעלם בערך שליש לתוך הספר, הטראומה של הייבן לא מתפוגגת מעצמה. זה השלב בו מתברר שטקסניות משמעה גם יכולת הקשבה, הכלה וקבלה. הארדי מתגלה כמותק אמיתי. מותק מסוקס, כמובן, ואפילו שלושת אחיה של הייבן, האחים לבית טרוויס, שמתנגדים לקשר עם הארדי בגלל איזו שטות שקשורה לעלילת הספר הראשון בסדרה, מבינים בסופו של דבר שהוא הוא הגבר עבור אחותם הקטנה.

סולם בעלמא: אם אתן עדיין פנויות, סעו לטקסס. וגם – כיף.

רוצים לדעת עוד?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

מקטלוג הספרים שלנו

פוסטים אחרונים מהבלוג

קטגוריות

בואי ננהל רומן

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

2 מחשבות על “עונת החתונות | ליסה קלייפס”

  1. עוד משהו מאלו שאף פעם לא מרוצים….אני מניחה של Blue-Eyed Devil אין תרגום?….כלומר את קראת באנגלית?

    1. אכן (ועכשיו תלכי לבדוק מה שאלת. ככה זה כשעונים למישהו כמעט חצי שנה מאוחר יותר. סליחה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *